Monthly Archives: August 2014

מוקפים בשפע הסרטים, ובאיזה מחיר? – חלק 2

נותרתי מושבת וממורמר, הרי לשם כך הגעתי מלכתחילה, עד שלגמרי במקרה מצאתי חדר קולנוע נידח בפינה אליה התגלגלתי במלון. מצאתי עצמי רואה קלאסיקות מהקולנוע, מהבוקר ועד הלילה, שוכח לגמרי שהייתי אמור לגלוש או מהפציעה ופשוט נהנה מהעולם הוירטואלי אליו נכנסתי. כך, סרטים יכולים להפוך לתרפיה של ממש.

הצד השלילי הוא אותה הישאבות אליה אפשר להתדרדר ממש בקלות. הכל עניין של מידה. ילד עלול להתנתק לגמרי מהסביבה והעולם החיצוני אם ישב מספיק עד שיתמכר לסרטים. מה עוד שאם בעבר סרטים בקולנוע עלו שבעה עשר שקלים לכרטיס, כיום המחירים כבר עברו את השלושים וחמש שקלים לאדם. אם לומר את האמת, נראה שלבסוף העובדה הזו תגזור גזר דין מוות על בתי- הקולנוע ואנשים יעדיפו פשוט לשבת בבית ולהזמין סרט על המסך הקטן שלהם. מה לעשות, יכול להיות שאנשים אוהבים כסף יותר מאת בית הקולנוע, ועל צפייה בסרטים חדשים הם אינם צריכים לוותר מאחר והאינטרנט והכבלים מוצפים.

כשאני חושב על קץ עידן בתי- הקולנוע ובמקביל נזכר באותה חופשת סקי קולנועית שחוויתי, נהיה לי מעט עצוב. גם בעולם הקולנוע יש למצוא את המידה בין בזבזנות והתמכרות לבין הנאה והעשרה. אם נמצא את האמצע עוד נוכל ללכת ולצפות בסרטים, מבלי שנצטרך למשכן את שרשרת הפנינים של סבתא.

, www.bugy.co.il/%D7%91%D7%90%D7%92%D7%99-%D7%90%D7%AA%D7%92%D7%A8%D7%99-%D7%91%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%91%D7%90%D7%92%D7%99.html

שימוש גראפי בקולנוע של היצ’קוק.

שימוש גראפי במבע קולנועי
היצ’קוק הוא הקולנוען הגראפי ביותר. קביעה שכזו דומה שכל מומחי קולנוע לא יחלקו עליה. במאמר זה ננסה להתחקות אחר הגראפיות הכה מיוחדת שאפיינה את סרטיו של גדול יוצרי הקולנוע בכל הזמנים וננסה להבין בעזרת ניתוח פנומולוגי עדין מדוע סרטיו היו אבן דרך ביצירת הקולנוע של המאה ה20 ובכלל.
עוד ננסה להבין מה היה באלפרד היצ’קוק שגרם לרבים מאיתנו שתיווצר בהם הסרת שיער טבעית מרוב אימה ופחד ולא רק הסרת שיער צפוייה לנו אם נצפה בסרטיו תוך כדי שאנו רכונים אל מסך הטלויזיה בעוד אנו יושבים בקצה קצהו של הכורסא כתוצאה של דריכות יתר. גם הבריאות של מעט מאיתנו מסתכנת עקב צפייה. היצ’קוק המנוח למזלו יכול להינצל מתביעת רשלנות רפואית מצידנו. איך שלא יהיה ננסה לענות על התשובה כיצד הצליח היצ’קוק ליצור מבע קולנועי המעורר כה אימה, וזאת נעשה דרך ניתוח סצינות ידועות ביותר בסרטיו של היצ’קוק. סצנות שעומדות אפילו בפני עצמן מרוב חשיבותם.

סצנת רצח במקלחת מתוך "פסיכו" (1960) – סצנה המושפעת מהעשייה המונטאזית’ של הקולנוע הסובייטי, היא אחת מהפנינות של קולנוע האימה שיצר היצ’קוק. סצנה זו משלבת בין ארוטיקה ואלימות. את השילוב בין שני נושאים הפוכים אלו שזר היצ’קוק ע"י מונטאז’. אולם להדיטות שבתוכנו מוכרחים אנו להסביר על קצה המזלג מהו מונטאז’. מונטאז’ קולנועי הנו צביר של כמה שוטים(תמונות צילום קולנעיות) שאינם קשורים בקשר קוהרנטי כלשהו אולם חיבורם יוצר משמעות חדשה שרק החיבור הוא בעל המשמעות. רעיון זה היה מנת חלקם של יוצרי קולנוע רוסיים בתחילת המאה ויצר קולנוע מוזר אך מלא במבע קולנועי מסוג חדש. היצ’קוק שהאמין שבמבע קולנועי זה הוא יוכל ליצור את אותה תחושת אימה שכה רצה להשיג דרך עדשת המצלמה אך לא ידע כיצד.

, graf-print.co.il