שימוש גראפי בקולנוע של היצ’קוק.

שימוש גראפי במבע קולנועי
היצ’קוק הוא הקולנוען הגראפי ביותר. קביעה שכזו דומה שכל מומחי קולנוע לא יחלקו עליה. במאמר זה ננסה להתחקות אחר הגראפיות הכה מיוחדת שאפיינה את סרטיו של גדול יוצרי הקולנוע בכל הזמנים וננסה להבין בעזרת ניתוח פנומולוגי עדין מדוע סרטיו היו אבן דרך ביצירת הקולנוע של המאה ה20 ובכלל.
עוד ננסה להבין מה היה באלפרד היצ’קוק שגרם לרבים מאיתנו שתיווצר בהם הסרת שיער טבעית מרוב אימה ופחד ולא רק הסרת שיער צפוייה לנו אם נצפה בסרטיו תוך כדי שאנו רכונים אל מסך הטלויזיה בעוד אנו יושבים בקצה קצהו של הכורסא כתוצאה של דריכות יתר. גם הבריאות של מעט מאיתנו מסתכנת עקב צפייה. היצ’קוק המנוח למזלו יכול להינצל מתביעת רשלנות רפואית מצידנו. איך שלא יהיה ננסה לענות על התשובה כיצד הצליח היצ’קוק ליצור מבע קולנועי המעורר כה אימה, וזאת נעשה דרך ניתוח סצינות ידועות ביותר בסרטיו של היצ’קוק. סצנות שעומדות אפילו בפני עצמן מרוב חשיבותם.

סצנת רצח במקלחת מתוך "פסיכו" (1960) – סצנה המושפעת מהעשייה המונטאזית’ של הקולנוע הסובייטי, היא אחת מהפנינות של קולנוע האימה שיצר היצ’קוק. סצנה זו משלבת בין ארוטיקה ואלימות. את השילוב בין שני נושאים הפוכים אלו שזר היצ’קוק ע"י מונטאז’. אולם להדיטות שבתוכנו מוכרחים אנו להסביר על קצה המזלג מהו מונטאז’. מונטאז’ קולנועי הנו צביר של כמה שוטים(תמונות צילום קולנעיות) שאינם קשורים בקשר קוהרנטי כלשהו אולם חיבורם יוצר משמעות חדשה שרק החיבור הוא בעל המשמעות. רעיון זה היה מנת חלקם של יוצרי קולנוע רוסיים בתחילת המאה ויצר קולנוע מוזר אך מלא במבע קולנועי מסוג חדש. היצ’קוק שהאמין שבמבע קולנועי זה הוא יוכל ליצור את אותה תחושת אימה שכה רצה להשיג דרך עדשת המצלמה אך לא ידע כיצד.

, graf-print.co.il