מוקפים בשפע הסרטים, ובאיזה מחיר? – חלק 2

נותרתי מושבת וממורמר, הרי לשם כך הגעתי מלכתחילה, עד שלגמרי במקרה מצאתי חדר קולנוע נידח בפינה אליה התגלגלתי במלון. מצאתי עצמי רואה קלאסיקות מהקולנוע, מהבוקר ועד הלילה, שוכח לגמרי שהייתי אמור לגלוש או מהפציעה ופשוט נהנה מהעולם הוירטואלי אליו נכנסתי. כך, סרטים יכולים להפוך לתרפיה של ממש.

הצד השלילי הוא אותה הישאבות אליה אפשר להתדרדר ממש בקלות. הכל עניין של מידה. ילד עלול להתנתק לגמרי מהסביבה והעולם החיצוני אם ישב מספיק עד שיתמכר לסרטים. מה עוד שאם בעבר סרטים בקולנוע עלו שבעה עשר שקלים לכרטיס, כיום המחירים כבר עברו את השלושים וחמש שקלים לאדם. אם לומר את האמת, נראה שלבסוף העובדה הזו תגזור גזר דין מוות על בתי- הקולנוע ואנשים יעדיפו פשוט לשבת בבית ולהזמין סרט על המסך הקטן שלהם. מה לעשות, יכול להיות שאנשים אוהבים כסף יותר מאת בית הקולנוע, ועל צפייה בסרטים חדשים הם אינם צריכים לוותר מאחר והאינטרנט והכבלים מוצפים.

כשאני חושב על קץ עידן בתי- הקולנוע ובמקביל נזכר באותה חופשת סקי קולנועית שחוויתי, נהיה לי מעט עצוב. גם בעולם הקולנוע יש למצוא את המידה בין בזבזנות והתמכרות לבין הנאה והעשרה. אם נמצא את האמצע עוד נוכל ללכת ולצפות בסרטים, מבלי שנצטרך למשכן את שרשרת הפנינים של סבתא.